וועדים מקומיים
וועדים מקומיים
ועד מקומי הוא זרוע של המערכת השלטונית, אשר תפקידו לנהל את ענייני היישוב, בהתאם לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958. הוועד המקומי פועל בהתאם לסמכויות שהואצלו לו ע"י המועצה האזורית. כלומר, מדובר בישות משפטית עצמאית, עם זכויות וחובות הנפרדות מאלה של האגודה החקלאית (המושב).
יש להבחין בין ועד מקומי, אשר נבחר בבחירות בקלפי ע"י התושבים לבין ועד ההנהלה של האגודה, הנבחר ע"י חברי האגודה. גם אם קיימת זהות מוחלטת בין חברי ועד האגודה לחברי הוועד המקומי, אין הדבר מעלה או מוריד לגבי הפעילות השונה שכל אחד מהם ממלא. בעוד ועד האגודה פועל במישור המשפט הפרטי, הרי שהוועד המקומי הינו מעין "רשות מקומית" קטנה של הישוב, אשר חלים עליה ההוראות המתייחסות לגופים ציבוריים, על כל המשתמע מכך.
לצורך ביצוע מטלות שונות או לצורך יישום פרויקטים מיוחדים, יכול הוועד המקומי למנות ועדות המורכבות מאנשים שייבחרו על-ידי חברי הוועד, אם כי הוועד אינו יכול לקבל החלטות הסותרות את החלטות המועצה.
הוועד המקומי יכול להעסיק עובדים לשם ביצוע המטלות השונות מתוקף הסמכות שניתנה לו
על-ידי המועצה, וזאת בתנאי שהוקצה לכך תקציב כדין. יודגש, כי מינויים של עובדים לשם כך ייעשה על-פי צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977.
על-ידי המועצה, וזאת בתנאי שהוקצה לכך תקציב כדין. יודגש, כי מינויים של עובדים לשם כך ייעשה על-פי צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977.
לוועד המקומי מוקנית, בין היתר, הסמכות, להטיל מסים בתחום השטח עליו הוא אחראי, ובלבד שהטלת מס כזה או אחר קיבלה את אישור המועצה. גביית המס תיעשה באמצעות שומות המועצה, שומות אשר נקבעו לנכסים בתחום אחריות הוועד המקומי. היה ואין באמתחת המועצה שומות מתאימות, יכול הוועד המקומי לערוך בעצמו שומות, אך דבר זה מותנה בכך שבעניין חיוב בארנונה, הוועד יחזיק באותן סמכויות כמו המועצה. ככול שיימצא דופי אצל הוועד המקומי בכל הנוגע לגביית המסים, המועצה תוכל, באישור הממונה על המחוז, לגבות את המסים במקום הוועד ולתעל את הכספים לצרכיו השונים של אותו יישוב.
שיעור הארנונה, שרשאי ועד מקומי לגבות על נכסים בתחומו, יחושב על-פי שטח הנכס במכפלת תעריף אשר קבע הוועד המקומי בצו (יצוין, כי תעריף המצרפי הן של המועצה והן של הוועד לא יפחת מתעריף המינימום, ולא יעלה על תעריף המרבי). מכל מקום, המלצת משרד הפנים היא כי תעריף הוועד המקומי בגביית ארנונה לנכס מגורים לא יעלה על 30% מתעריף המועצה האזורית.
כמו כן, קיימת המלצה לוועד המקומי שלא להטיל ארנונה על נכסים שאינם מגורים, אלא שזאת ייעשה על-ידי המועצה האזורית. אף זאת, חשוב לזכור כי בהמלצות אלה אין כדי לפסול את תעריפי הוועדים המחייבים בשיעור של יותר מ-30% מתעריף המועצה (המדובר באותם ועדים אשר הטילו בעבר ארנונה כזו כדין) ואלה המטילים כדין ארנונה שלא למגורים.
הוועד המקומי מחויב להכין תקציב מפורט של הכנסות והוצאות לאותה שנת כספים ולהגיש את התקציב לאישורה של המועצה. התנהלותו החשבונאית של הוועד תבוּקר על-ידי רואה חשבון שימונה מטעם המועצה. רואה החשבון יגיש למועצה דין וחשבון על התנהלותו החשבונאית של הוועד, כאשר הוועד הוא זה שיישא בעלות שכרו של רואה החשבון.
סיכומו של דבר, חשוב לזכור שהוועד המקומי נתון כל העת תחת פיקוח של המועצה, ואם זו הגיעה לכלל מסקנה שהוועד אינו מתנהל כראוי ו/נפלו פגמים בתפקודו, הרי שהמועצה יכולה לנקוט בכמה דרכי פעולה לשינוי המצב.