הבן המוכן והמסוגל לקיים את המשק

  1. לאורך השנים עסקה הפסיקה בשאלה מיהו הילד ה"מוכן ומסוגל" לקיים את המשק החקלאי. בתי
    המשפט נדרשו לשאלה זו אגב יישום הוראת סעיף 114 לחוק הירושה או אגב יישום הסעיפים
    הרלבנטיים בהסכמי המשבצת, הדו/התלת צדדי.

2. דיני הורשת משק חקלאי קובעים, כי בהיעדר בן זוג שנותר בחיים, וכאשר אין מינוי של בן ממשיך
ו/או צוואה העומדת בנ והלי רמ"י, יש לפנות לסעיף 114 לחוק הירושה, לפיו המשק יימסר ליורש
המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן
העזבון, וכי בהיעדר הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי,
מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר
צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.

3. על מנגנון זה, המורה כי בהעדר הסכמה בין ילדי בר הרשות שנפטר, מי מהם יכול ומסוגל לקיים את
המשק החקלאי יכריע ביהמ"ש (אשר נקבע בסעיף 114 לחוק הירושה ואומץ בהסכמי המשבצת),
נמתחה ביקורת רבה בפסיקה ובספרות.

4. כך נקבע למשל על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת נ. מימון) בתמ"ש 00/7031
ד.א. נ' נ.י. ואח' (פורסם במאגרים האלקטרוניים):
ואכן, כיום פועלים משקים חקלאיים מועטים. עם זאת, עקב החיפוש הגואה אחר
'איכות חיים' מחוץ לעיר – הפך הפוטנציאל הכלכלי-נדל"ני הגלום במשקים למוקד
התעניינות, וכל נושא הפוטנציאל החקלאי, שבעבר שיחק תפקיד משמעותי בכל הנוגע
למשקים, איבד ממעמדו. בנסיבות אלו, דומה כי השאיפה לשמר את המשקים
כמשקים חקלאיים, והציפייה שבכל משק יימצא יורש המוכן ומסוגל לקיימו
כ'משק חקלאי', אינן מציאותיות עוד, ונראה כי יש צורך בהתאמה של המצב
המשפטי למציאות החיים הנוכחית.
זאת ועוד, סעיף 114 לחוק הירושה, במתכונתו הנוכחית, אינו נותן מענה ברור
למצבים השכיחים מעין זה הנדון כאן, בהם אף אחד מהיורשים איננו 'מוכן ומסוגל'
לקחת על עצמו להמשיך את הפעלת המשק כמשק חקלאי-יצרני, אך ישנו יורש
המעוניין בכל זאת להחזיק במשק כנכס ולא כמשק פעיל. באופן דומה, החוק אף אינו
מציע פתרון למצבים בהם אף אחד מהיורשים איננו מעוניין בזכויות במשק והם
מעדיפים למכור את הזכויות לצד שלישי…"

5. הקביעה מי מבין ילדי בר הרשות שנפטר "מוכן ומסוגל" לקיים את המשק נשענת על שני מבחנים
מצטברים: מבחן סובייקטיבי של מוכנות ומבחן אובייקטיבי של מסוגלות לקיים את המשק.

6. באשר למבחן האובייקטיבי כבר נקבע, כי כיום עם חידושי הטכנולוגיה המודרנית, אין צורך בעבודה
פיזית קשה במשק וניתן גם להיעזר בפועלים. ראו למשל: תמ"ש (ת"א) 96/80170 גולדשטיין נ'
גולדשטיין; תמ"ש (ת"א) 13-03-40442 ;תמ"ש (טב') 10-02-30318 ג.י. נ' נ.י. ואח'.

7. יפים דבריו של כב' השופט אסף זגורי בפרשת ג.י. נ' נ.י. ואח' הנ"ל:
כבר מטעם זה ברור, שקביעה שרירותית לפי החוזה הדו-צדדי, להעביר הזכויות
בפטירת ההורים המנוחים לבן שמסוגל לקיים את המשק, היא במקרה הטוב
אוטופית, ובמקרה הגרוע היא מנותקת מהמציאות וחוטאת למטרות ההסכם גופו.
מדובר בקביעה שעוצמת עיניים ומתעלמת מהעובדה שמשק זה כפי רבים מאוד
בארץ כלל אינו עוסק בחקלאות מזה מספר עשורים וגם אם יקבע בית המשפט שיש
בן שמסוגל לקיימו, לא תהא שום דרך להבטיח 'שהוא יקיימו חקלאית'…

8. המבחן של הבן המסוגל לקיים את המשק, כאשר אין משק בפועל מזה למעלה מעשור וכאשר אין דרך
להבטיח שאותו בן אכן יקיים מבחינה חקלאית את המשק, מאבד מזוהרו וחשיבותו.

9. עיון בפסיקה מלמד, כי השיקולים/מבחני העזר, אשר שימשו את בתי המשפט לצורך הכרעה בשאלה
מיהו הילד ה'מוכן ומסוגל' לקיים את המשק הם: עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות וניסיון בהפעלת
המשק החקלאי; הפעלת המשק בפועל לאחר פטירת ההורים; המשכיות המשק ומניעת הזנחתו;
מגורים במשק לרבות כוונה להמשיך ולהתגורר בו וקבלה לחברות באגודה. ראו למשל: תמ"ש (טב')
.ל"הנ 30318-02-10

10. פסק דין של בית משפט לענייני משפחה בטבריה (כב' השופטת ורד ריקנטי-רוסהר) דן בהרחבה בסוגיה
זו (תמ"ש (טב') 13-12-34958 ,)וקבע כי:
"באין פעילות חקלאית ממשית במשק או כשאין יתרון מובהק למי מבין ילדיהם של
בני הרשות על פי השיקולים 'הקלאסיים' של הטיפול והעיבוד החקלאי של המשק,
יש מקום להפעלת שיקולי תום לב, יושר וצדק הנוגעים למערכת היחסים הפנים
משפחתית וקביעה ערכית של בית המשפט ביחס לשאלה מיהו הבן 'המוכן ומסוגל'
לקיים את המשק בנסיבות העניין".

11 .בתמ"ש 16-06-4764 ,פלוני נ' אלמונית ואח', קבעה כבוד השופטת פאני גילת כהן, כי שעה שהתובע
הוא היחיד שנותר להתגורר במשק והוא היחיד אשר נטע בו יתדות והקים בו בית ומשפחה ומעולם לא
עזבו, ותוך הפעלת שיקולים של תום לב, יושר וצדק הנוגעים למערכת היחסים הפנימיים משפחתית,
הרי שהתובע הוא הבן המסוגל לקיים את המשק.

סגירת תפריט
Call Now Button

משרדנו הינו בין המשרדים המובילים בארץ
אשר נבחר בדירוג משרדי עורכי הדין היוקרתי של Dun & Bradstreet זו השנה הרביעית ברציפות.

צרו קשר וקבלו ייעוץ וייצוג משפטי מקיף!

דילוג לתוכן