אגודה שיתופית היא אחד מארבעה סוגי התאגידים הקיימים בישראל. הסקטור החקלאי, על כל ענפיו (קיבוץ, מושב, כפר שיתופי, אגודה מרכזית לשיווק, אגודות מים, תאגידים חקלאים וכו'), מאוגד, רובו ככולו, במסגרת של אגודות שיתופיות.
מהותה של האגודה השיתופית
פעילותה של האגודה השיתופית אמורה להתנהל בהתאם לעקרונות של הדדיות, שוויון, אחריות אישית, סיוע הדדי וחסכון. עקרונות אלה הם שמבחינים בין אגודה שיתופית לבין יזמות קפיטליסטית. האגודה השיתופית, המחויבת ברישום אצל הרשם לאגודות לשיתופיות, היא אישיות משפטית בפני עצמה, וככל אישיות משפטית נפרדת, כל הפעולות הנעשות בינה לבין צד ג', יוצרות מחויבות של האגודה כלפי צד ג', מבלי שמחויבות זו תרבוץ על חבריה, באופן אישי.
במובן זה, דומה האגודה השיתופית לחברה בע"מ, שגם בה האחריות מוגבלת להשקעותיהם של בעלי המניות בלבד. עם זאת, השוני העיקרי טמון במטרותיה של האגודה השיתופית, כפי שנקבעו בסעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות: עזרה הדדית, עזרה עצמית, שיפור תנאי החיים של החברים וכו'.
עיקרון הקואופרציה הוא העומד ביסוד היחסים הפנימיים בין חברי האגודה לבין האגודה עצמה. אפיון זה של האגודה השיתופית והיותה חלק מהמפעל הציוני אשר שאף להקים חברה חדשה המבוססת על שיתוף, עזרה הדדית ושוויון, טשטש במשך השנים את האבחנה בין האגודה, כאישיות משפטית נפרדת, לבין חבריה, עד כדי כך שרבים ראו ברכוש האגודה וחובותיה, כרכושם וחובותיהם של חבריה.
בשנת 1991 הובאה הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון, אשר קבע את ההבחנה הברורה בין רכוש האגודה לרכוש החבר מחד, לבין חובות האגודה וחובות העבר מאידך (ראו: ע"א 524/88 פרי העמק נ' שדה יעקב, פ"ד מה (4) 529); "פרשת פרי העמק"). וכך נכתב בעמ' 548 לפסק הדין:
"אכן, פקודת האגודות מבחינה היטב בין רכוש האגודה לבין רכוש החברים, והיא קובעת במפורש, כי באגודה שאחריותה מוגבלת החבר אינו חייב להשתתף בכיסוי חובות האגודה בפירוקה…אין זה סביר להניח, כי חבר חייב להשתתף בחובות האגודה בחייה, אף ללא הסכמתו, אך פטור מכך בפירוקה, למרות שהחובות נוצרו בחייה. עקרון הקואופרציה אינו בא לשלול מהיחיד את קניינו ואינו בא להעניק לרוב את הכוח לשלוט – בדרך של הטלת חיוב לשאת בהוצאות האגודה השיתופית – על רכושו של הפרט בלא הסכמתו. דווקא ההכרה באדם ובכבודו היא המצדיקה, אף מנקודת מבטה של שיטת הקואופרציה עצמה, מתן חסינות לחבר הבודד מפני כוחו של הרוב. גם אם האגודה השיתופית מבוססת על קואופרציה ולא על קפיטליזם, היא חייבת לכבד את האוטונומיה של היחיד ואת רכושו".
פירושם של דברים, כי ישנה הפרדה בין האגודה השיתופית לחבריה, ואלה לא יישאו בגירעונות האגודה רק מעצם חברותם זו. עם זאת, ההלכה רוככה מעט נקבע בפסק הדין כי על-ידי הוכחת "נוהג", ניתן לחייב את החבר בגירעונות האגודה, אם כי נטל הוכחת הנוהג רובץ על שכמו של הטוען לו.
הקמתה של אגודה שיתופית
על מנת שאגודה שיתופית תפעל מכוח הדין, נדרשים שבעה אנשים שמלאו להם 18 שנים להגיש בקשה מסודרת לרשם האגודות השיתופיות. לרשם הסמכות הבלעדית להחליט בעניין רישום האגודה, ויש ביכולתו לדחות את הרישום אף אם מולאו לכאורה כל התנאים הנדרשים לצורך רישומה של אגודה. במידה שהרשם מחליט לרשום את האגודה כדין, הוא מסווגה בהתאם למטרותיה. ישנם סוגי אגודות רבים, ובהם:
תקנון האגודה השיתופית
בית המשפט ממעט להתערב בהוראות התקנון, ויעשה כן רק במקרים חריגים, בהם נעשתה פעולה הסותרת את עקרונות המשפט הכלליים, נוגדת את הצדק הטבעי או פוגעת בתקנות הציבור.
היבט נוסף, מאחר שתקנון האגודה הינו יציר כפיהם של חברי האגודה עצמם, הגישה הקלאסית היא שאין להתייחס אליו כחוזה אחיד, אשר בסמכות בית המשפט לבטל בו סעיפים הנראים כסעיפים מקפחים. ואולם, במצבים שבהם התקנון כולל הוראות חורגות המאפיינות חוזה אחיד, בית המשפט עשוי לפסול את ההוראות המקפחות ולחייב את האגודה לשנות אותן.
ניהול האגודה השיתופית
זכויות הצבעה באסיפה כללית
* משרד חיימסון, סודאי ושות' מעניק ליווי וייעוץ משפטי בנושא המגזר החקלאי על שלל היבטיו.